יש גבול (כמה מסטול)

פוסט זריז לאמצע השבוע- שיר שלי כפי שבוצע במועדון "האזור".

כולל פזמון שגנבתי מפורטיס וקוואמי.

שרשרת המזון בלוז

למרות הכותרת, אני שמח.
הבלוג בן שבוע ויש לו קוראים. כמאה איש נכנסים בכל יום לראות מה יש לי לומר וזה מחמיא. כמה אנשות ואנשים נרשמו לקבלת עדכונים שוטפים. חורים ברשת הפכו את "דם, דגל ודמעות" לאייטם אצלם. תודה על כל זה. כמובן שזה רק אנושי לרצות יותר, ואני רוצה יותר אבל נינוח. יותר בדרך.
בעוד כמה ימים אפרסם פוסט מאד אישי, שאני מהרהר בו כבר חודשים והגיע הזמן להוציא אותו לאור. לקראת סוף השבוע ככה, שיהיה לכן זמן לקרוא באיזי.
בינתיים, בהמולת אמצע השבוע, קבלו וידאו קצר שרוצה להזכיר שכולנו ה-99%. "שרשרת המזון בלוז"/ מילים וביצוע: אני.

דם, דגל ודמעות

איך תמונה אחת שצילמה אמנית ישראלית צעירה הפכה למם בשימוש ישראלים, ונוצלה גם בידי הימין הקיצוני וגם בידי תומכי חמאס?

גלגולה של תמונה אחת בקיץ הסוער שעובר על ישראל.