אשתקד: שלגון ואקדח

*אזהרת טריגר: מכיל תמונות קשות של ירי באישה*

על מה דיברנו לפני שנה?

כולם מדווחים על פיגוע: מחבלת שניסתה לדקור מאבטח ונורתה

ינון מגל מתלונן על רמת החיילוּת של החמושים:

האינסטינקט הבסיסי הוא כמובן, הרג ללא משפט.
האינסטינקט הבסיסי הוא כמובן הרג ללא משפט.

לאחר שבוע הרשויות מוציאות מגופה 6 קליעים ומגיעות למסקנה שהיא אינה מחבלת, לא דקרה איש וגם לא התכוונה. היא רצתה להתאבד באמצעות שוטר. שמה הוא איסרא עבד, אם לילדים מנצרת שהייתה באמצע הליך גירושין. האם זה הגיע לכותרות ראשיות? לא, זה דווח במיינט.

אבל מה איתנו, האנשים מהם מורכבות הרשתות החברתיות העבריות? האם אנו הפצנו את חפותה באותו ווליום בו קראנו לה "מחבלת"? התשובה היא ממש לא. הנה צדיק בסדום:

בשולי הדברים, מעניין גם לבחון את מקרה אלאור אזריה לאור סיפורה של איסרא עבד. בימין מתלוננים שהציבור הישראלי חרץ את דינו של אזריה לפני שהסתיים משפטו. אבל מה עם משפט לעבד אל-פתאח א-שריף שבראשו ירה? ייתכן שיש מספיק עדויות כדי להחליט שהוא היה מחבל, אבל הן לא היו בידי אזריה כשירה, ולמיטב ידיעתי טרם הוצגו לציבור עד היום.

לפוסט הקודם של אשתקד: רוני פאקינג דניאל

 

 

אשתקד: זין מדבר עם שניצל

במה התעסקנו לפני שנה?

19.7.15 היום התחיל עם זה:

וכולם נרעשו:

4 שנים קודם, דלית אורבך כתבה יפה על זין מדבר

 
חוץ מזה, לינון מגל היה חשוב לשתף את השניצל שלו:

יום אחר כך הוא כבר נגעל מישראלית שרוצה ללמוד גרמנית (הפוסט הוסר ע"י מגל, אבל זה נחוץ להבנת הסטטוס של תומש:)

 

 

הפרובוקציה של הארץ כמו השניצל של ינון: אם אתם רוצים לראות פחות דברים כאלה, פשוט תתעלמו מהם. כל תגובה, אזכור, שייר חיובי או שלילי, יגרמו לכך שתראו עוד פרסומות שירגיזו אתכם בכוונה ועוד פוליטיקאים שיכלו את זמנם על שטויות במקום לתת לכם את השירות עליו אתם משלמים להם 41,000 ש"ח בחודש. באינטרנט טראפיק הוא המלך. כשאתם מדברים על משהו, לאף אחד לא אכפת מה אתם אומרים עליו. העיקר שתדברו. התעלמות היא הנשק היחיד נגד העניין. חזקו רק מה שאתם רוצים לחזק.
עד הניצחון.

לפרק הקודם של אשתקד: שניים במחיר אחד