על מה דיברנו לפני שנה?
3.5.15: הפגנת צעירי העדה האתיופית וכל מי שסולידרי בתל אביב:
עו"ד ברק כהן מתדרך:
אלבום מעולה של אבישג שאר ישוב
https://www.facebook.com/avishag.shaaryashuv/media_set?set=a.10153867580659778.1073741837.631649777&type=1
הנה תמונה לדוגמא:
ההפגנה ממשיכה אל תוך הלילה
חיים לוינסון נזכר בכל המכות שקיבל משוטרים
ומי שנשאר בבית עם הזאטוטים שלו, כמוני, אוכל ת'לב:
יום למחרת, ישראלים רבים כועסים על האלימות וקוראים לאתיופים לנהוג באי אלימות. יובל דרייר שילה במילים חכמות:
המחאה הזו דעכה די מהר, ולמרות שהמשטר לא שינה את דרכיו, גם ברשתות החברתיות כמעט אין זכר לבלאק לייבס מטר בישראל. כמו כן, אברה מנגיסטו עדיין בשבי החמאס בעזה, ומשום מה אין צעדות ענק לשחרורו. האם כמו שאנחנו נדלקים מהר, אנחנו כבים מהר ועוברים לנושא הבא? האם אפשר להביא כך איזשהו שינוי חיובי?