ברוכות הבאות לפרויקט חדש שלי – אשתקד.
כל הזמן הזה שאנחנו שורפים בפייסבוק, טוויטר וכל השאר: האם זה מועיל?
הקצב בישראל מהיר מאד ולמרות כוחן של הרשתות החברתיות, זו עדיין התקשורת התאגידית שמכתיבה לנו על מה נדבר, רוב הזמן. כל יומיים אנחנו מקבלים נושא חדש לעסוק בו, כותבים עליו, יוצרים ממים, מתכתשים עד זוב דם עם חברים ברשת, ואחרי יומיים שוכחים מהכל. ממש כמו שבימים האחרונים כולם מדברים על החייל שהוציא להורג מחבל בחברון, וסביר שעד שיקבל את גזר דינו (אם בכלל) זו תהיה ידיעה שתדחק לעמוד 19 של העיתון ולכן לא תגיע לתודעתנו כלל. לא כי זה לא חשוב – אלא כי עוד יומיים מישהי תרצה שימכרו לה שוקולד במטוס או רפרפת ברחפת.
אז הנה פרק ראשון של "אשתקד": על מה דיברנו לפני שנה מהיום?
2.4.15: ניב אסרף ביים את חטיפתו באזור חברון
דיווח על ישראלי שנחטף באזור חברון
מתגלות סתירות בעדות של חברו למעשה
בהתחלה מדובר על כך שעשה זאת כדי לחזור לאקסית
אבל אז משתנה הגרסה
אחותו אומרת שבגללו לא עשתה גבות:
וכמו תמיד, באים הממים:
להתראות בקרוב מאד, עם הבלאגן הבא דאשתקד
מלנקי 